המתקפה הרצחנית ב-7 לאוקטובר, והלחימה שנמשכת מאז, הותירו אחריהם באדמת העוטף זיהומים בעלי השפעות סביבתיות ובריאותיות מרחיקות לכת.
כדי לשמור על בריאות האדם, החי והצומח, תהליך השיקום של האזור חייב לכלול תחילה תהליך מקיף של טיהור הקרקעות ומאגרי המים מהמזהמים השונים.
אלו זיהומים נגרמו בעוטף?
מתקפת מחבלי חמאס וירי הרקטות המאסיבי הותירו אחריהם אדמה חרוכה, תרתי משמע. בין המזהמים הרבים באיזור ניתן לכלול:
- חומרי נפץ – כתוצאה מירי תחמושת ורקטות. חומרי נפץ הינם חומרים רעילים ומזהמים, המכילים מתכות כבדות כגון עופרת וטונגסטן, כמו גם חומרים שונים החשודים כמסרטנים.
- שפיכת דלקים – דלקים בהם השתמשו מחבלי החמאס לשם הצתת שריפות, כמו גם דלקים שנשפכו ממאות כלי הרכב שנפגעו, דלפו לקרקע וגרמו לזיהום נרחב. דלקים הינם מזהמי קרקע ומי תהום המכילים חומרים רעילים לאדם ולסביבה, כאשר חלקם אף מסרטנים ודאיים, למשל – בנזן וטולואן.
- תוצרי בעירה – השריפות הרבות שהציתו מחבלי החמאס הותירו אחריהן תוצרי בעירה שונים המסוכנים לבריאות האדם והסביבה. כך למשל בשריפה של חומרי בידוד, כגון פוליאוריטנים, משתחרר גז ציאניד המהווה גורם משמעותי בתמותת ציפורים וזיהום מי תהום.
- דליפת חומרים מסוכנים – כתוצאה מפגיעה במפעלים, בתי עסק ומתקנים חקלאיים בהם נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, כגון חומרי הדברה או חומצות.
- אסבסט – בשריפה או שבירה של חומרים המכילים אסבסט משתחררים סיבים מסוכנים המוגדרים כאבק מזיק. סיבי אסבסט הינם מסרטנים ודאיים, ומחייבים תהליך פינוי אסבסט על ידי גורם מורשה, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.
זיהום ביולוגי – זיהום ביולוגי, למשל כתוצאה של פגיעת רקטות בתשתיות הביוב, הוא מחולל תחלואה בקרב אנשים ועלול גם לגרום לגידול ניכר במושבות של חולדות שהן מפיצות מחלות זיהומיות.
שיקום העוטף – מה הלאה?
השלב הראשון בשיקום העוטף הוא טיהור הקרקעות ומי התהום מהמזהמים השונים. תהליך זה כולל את הפעולות הבאות:
- סקרי קרקעות ומי תהום – סקר קרקע ומי תהום משמש למיפוי הזיהומים שבאיזור, וקביעת סוגי המזהמים השונים ורמתם. הסקר מתבצע על ידי קידוחים בעומקים שונים, נטילת דגימות והעברתן לאנליזות במעבדות ייעודיות.
- טיפול בקרקע מזוהמת – שיקום קרקעות מזוהמות יכול להיעשות במספר דרכים, כאשר תוכנית הפעולה נקבעת לפי נתוני סקר הקרקע ותנאי השטח באיזור. בין השיטות מרכזיות לטיהור קרקעות ניתן למנות פינוי קרקע לאתרי הטמנה ייעודיים, שטיפת הקרקע, או שיקום הקרקע באמצעים ביולוגיים (לרוב משמש כטיפול משלים לקרקע מזוהמת שעברה שטיפה).
- טיהור מי תהום – במידה וסקרי מי התהום יעידו על זיהום שחלחל מהקרקע, יהיה צורך לבצע תהליך טיהור מי תהום בנוסף לשיקום הקרקע.
- טיפול במפגעי אסבסט – כדי למנוע פליטת סיבי אסבסט מסרטנים כתוצאה מפגיעה במבנים המכילים אסבסט. טיפול במפגעי אסבסט חייב להיעשות אך ורק על ידי גורם מוסמך, כאשר הפעולה הראשונה למזעור הנזק היא במרבית המקרים הרטבה בחומר מקשר, הנועד ללכוד את הסיבים ולמנוע, או למזער, חשיפה נשימתית.
- שיקום תשתיות הביוב – תיקון תשתיות ביוב שנפגעו, וביצוע פעולות חיטוי והדברה לפי הצורך.
כאשר התותחים ידמו, אזור העוטף יכנס לתהליך מבורך של שיקום ובנייה מחדש. כדי שתהליך זה יצלח, חשוב ליישם את תהליכי השיקום תוך עמידה בערכי הסביבה, והגנה על בריאות התושבים, החי והצומח.