מדוע האסבסט מסוכן לנו, ועל מה חשוב להקפיד בעת ביצוע פינוי אסבסט

האסבסט שימש בעבר כחומר בנייה נפוץ, בעיקר בזכות יכולות הבידוד המצוינות שלו וחסינותו מפני אש (ומכאן מקור שמו – "אסבסט", ביוונית-חסין אש). לאחר שמחקרים הראו כי מדובר בחומר המסוכן לבריאות האדם, קבע המשרד להגנת הסביבה בישראל תקנות מחמירות בנושא, במסגרת החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק.

מדוע האסבסט מסוכן לנו? ועל מה חשוב להקפיד בעת ביצוע פינוי אסבסט? על כל אלו ועוד במאמר הבא.

מהו האסבסט ומדוע הוא כל כך מסוכן לנו? 

אסבסט הוא שם כללי לקבוצת חומרים מינרליים שונים, ביניהם ניתן למנות: אסבסט כחול, אסבסט לבן ואסבסט חום. הודות לתכונותיו היה האסבסט בעבר נפוץ מאוד – לא רק בתחום הבניה בארץ, אלא גם בייצור חליפות מגן למכבי אש, איטום גגות, בידוד תרמי ואקוסטי, ועוד. 

סיבי האסבסט, על סוגיהם השונים, הינם חומרים מסרטנים. סיבים אלו יכולים להשתחרר, למשל, עקב פעולות בינוי בהם נערך שימוש במוצרי אסבסט, כמו גם בשל שחיקה טבעית, שריפה, פגיעה חיצונית וסיבות נוספות. כתוצאה מכך חלקים באוכלוסייה נחשפו, או עדיין נחשפים, לאסבסט, וזאת בשל השימוש התכוף שנעשה בחומר לפני שחוקק החוק למניעת מפגעי אסבסט.

ניתן לחלק את האסבסט לשתי הגדרות מבחינת הרכב החומרים והשימוש בהם: אסבסט צמנט ואסבסט פריך. ניתן להבדיל בין שני הסוגים בהתאם לאופן בו הם מתפוררים – אסבסט פריך, כשמו כן הוא, מתפורר בקלות יתרה וניתן לרוב לפוררו ביד, בעוד שעל מנת לפורר אסבסט צמנט יש צורך במרבית המקרים באמצעי מכני.

האסבסט מזיק במיוחד כשהוא מתפורר לאבק, ולכן אסבסט פריך נחשב לסוג המסוכן יותר. יחד עם זאת גם על אסבסט צמנט מטיל חוק האסבסט חובות תחזוקה, צביעה, מיפוי ורישום.

אסבסט-צמנט שימש בעבר כחומר בנייה במבנים רבים והוא מורכב מתערובת של מלט, מים ואסבסט במצב קשיח ובפורמט של לוחות שטוחים או גליים. כל עוד האסבסט-צמנט נמצא במצב טוב ומתוחזק כראוי, הוא נחשב כבטוח יחסית לשימוש. עם זאת, כאשר הוא נפגם (בשל עבודות פירוק, שריפה, שחיקה טבעית וכו'), עלולים להשתחרר ממנו סיבי אסבסט מזיקים. 

אסבסט פריך שימש בעיקר למטרות בידוד תרמי ובידוד אקוסטי, ואף נעשה בו שימוש במוצרים ביתיים כגון: פלטות לכיריים במטבח, שמיכות וכפפות עמידות לאש, ועוד. את האסבסט הפריך ניתן, ברוב המקרים, לפורר לאבקה בקלות כשהוא יבש.

כאמור, חשיפה לסיבי אסבסט מהווה סיכון בריאותי ועלולה לגרום, בין היתר, למחלות הבאות:

• מחלת הסרטן, ובעיקר סרטן הריאות.
• מזותליומה – סוג נדיר של סרטן ממאיר הפוגע בקרום הריאות, בקרום הבטן, או בקרום הלב. כ – 80% ממקרי המזותליומה קשורים לחשיפה לאסבסט. 
• אסבסטוזיס – מחלת ריאה המובילה להצטמקות הרקמה הריאתית. המחלה נגרמת מניסיונות הגוף להיפטר מחלקיקי האסבסט הרעילים. ניסיונות אלו מותירים צלקות על גבי רקמות הריאה, ההולכות ומתפתחות עם השנים עד לגרימת נזק בלתי הפיך לריאות. 

פינוי אסבסט –  על מה חשוב להקפיד?

הכלל הראשון הנוגע לפירוק ופינוי אסבסט הוא לא לבצע כל עבודה עם חומרים המכילים אסבסט באופן עצמאי, אלא להזמין קבלן מורשה לפינוי אסבסט, בעל רשיונות מתאימים מהמשרד לאיכות הסביבה.

כך למשל פעולות שנראות לנו סטנדרטיות מתהליכי בנייה אחרים כגון: שיוף, קידוח, חיתוך וכדומה – יכולות להיות בעייתיות ביותר בפירוק אסבסט, מאחר והן עלולות לשחרר אבק אסבסט מזיק לאוויר. לכן חשוב להסתמך רק על מומחים בעלי רשיון, היודעים לעשות את העבודה באופן הנכון ועל פי הוראות המשרד לאיכות הסביבה, וביניהן:

• סגירה וגידור מלאים של אזור העבודה לפני תחילת הפירוק האסבסט, כולל סגירת פתחים והימנעות משהיה מחוץ למבנה בסמוך לאזור העבודה.
• לבוש וציוד מיגון מתאים לכל הנוכחים באיזור הפרוייקט, כולל מעקב רפואי שוטף.
• מדידה וניטור של ריכוזי האסבסט המרחפים באוויר בזמן העבודה ובסופה, כדי לוודא שהם אינם חורגים מן המקסימום המותר לפי החוק.  
• ועוד.