מבוא
רהיטים העשויים עץ דורשים טיפול מיידי בעקבות נזקי מים, כדי למנוע התפתחות עובש וריחות רעים בעץ או בריפוד. מאמר זה מתמקד בעיקר בטיפול בעץ ממנו עשויים הרהיטים, תוך הנחה שאת האריגים וחומרי הריפוד בהם משתמשים בריהוט המודרני ניתן להחליף בקלות יחסית, או משום שמיומנות הניקוי של חומרים אלה הנה בתחום הניקוי היבש, תחום שבמהותו אינו כלול במסגרת השיקום הרסטורטיבי.
מטרות המאמר הן שלוש: ראשית, להכיר את תכונות העץ שהוא עדיין החומר העיקרי המשמש בבניית רהיטים. שנית, לאפשר לטכנאי השיקום לקבל החלטה משכלת באשר לסיכויי ההצלה של רהיט זה או אחר. ושלישית, להציע דרכי טיפול מעשיות לייבוש, לקטילת והסרת סימני עובש, ניקוי, ונטרול ריחות רעים.
נזקי רטיבות ברהיטים
הרטיבות והלחות הרבים ששוררים בעקבות הצפה או שיטפון, עלולים לגרום לבעיות ברהיטים הדומות לאלו המתפתחות בעקבות מגע ישיר עם מים. התסמינים מופיעים על גבי הרהיטים בצורת נקודות בהירות או כהות, וכמובן תפרחות עובש בצבעים שונים.
לאחר שאיבת ההצפה ועם גמר הטיפול בהצפה, בבואנו לשקול את כדאיות ההצלה של רהיטים שנפגעו ממים או מלחות גבוהה, יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:
- היקף הנזק ברהיט
- מחירו של הרהיט
- ערכו הרגשי של הרהיט
- עלות ההצלה והשיקום
על סמך ידע וניסיון מצטברים, יש לשקול הצלת כל רהיט ורהיט על פי הקריטריונים דלעיל, ועל פי מאפייני סיווג כדלקמן:
רהיטים עתיקים: באלה, יתכן שההוצאות והמאמץ כדאיים, אלא אם כן הנזק חמור ביותר. יש קרוב לודאי צורך בניקוי, ייבוש והדבקה של חלקים שהתרופפו, ובעבודת גימור על ידי מומחה לתחום זה.
רהיטים מעץ מלא: בדרך כלל ניתן להציל, אלא אם כן הנזק חמור ביותר. חלקי עץ שהתעקמו קלות ניתנים לפרוק וליישור.
רהיטים בעלי ציפויים: רהיטים מסוג זה ניתן למצוא ברמות איכות שונות ומגוונות. אם נגרם נזק ניכר, אין עלות התיקון מוצדקת ביחס למחיר הרהיט. אם התקלפו ציפויים פה ושם, ניתן בדרך כלל להדביקם, אך אם הרהיט עשוי מחלקיקי עץ דחוס שתפחו כתוצאה ממגע עם מים, אין המאמץ להצילם כדאי בדרך כלל.
רהיטים עתירי ריפוד: ניתנים להצלה, בהתחשב במצבם הכללי, אם הריפודים נתקפו על ידי עובש יש להחליפם לרבות ציפויי האריג, אופציה זו יקרה ביותר ויש להעמידה במבחן הכדאיות.
יש להבדיל בין שלב ההצלה ועצירת הנזק, הכוללים: הסרת מזהמים, ייבוש וקטילת העובש, לבין שלב תיקון הכולל: הסרת כתמים ועבודות גימור.
זהירות עובש
מיקרואורגניזמים כגון: בקטריות, עובש וסוגים אחרים של פטריות, אשר לא ניתן להבחין בהם מיד לאחר קרות הנזק, נשארים על העץ ועל משטחים מחומרים אחרים. אם אין מנקים אותם כראוי, יתפתח עד מהרה עובש בשלל גוונים כגון: שחור, אפור, לבן, צהוב, כתום, ואף אדום. בעת טיפול בעובש חובה להשתמש באמצעי הגנה לעור, לעיניים, ולדרכי הנשימה. העובש מייצר רעלים הקרויים מייקוטוקסינים, שהשפעתם על בריאות האדם גדולה אף שטרם נחקרה דייה. אמצעי ההגנה חיוניים גם בפני הכימיקלים בהם משתמשים בתהליך הניקוי והחיטוי.
הטיפול בעובש
עובש שהתפתח על גבי רהיטים יש להסיר במידת האפשר ולקטול את שארית הנבגים, כדי שתעוכב צמיחה מחודשת, במקרה של הופעת תנאי גידול אופטימאליים. במקרה של נזק לרהיטים בכמות גדולה, מומלץ לבצע חיטוי על ידי ערפול בתמיסת בורקס. חומר זה מעקב צמיחת עובש, אך השימוש בו אינו מהווה תחליף לטיפול פרטני בכל רהיט ורהיט בנפרד.
טיפול ברהיטים מעץ מלא
אין לנסות לחלץ בכוח דלתות ומגירות שהתנפחו. אם הדבר ניתן, יש לחלץ את לוח הגב של הרהיט, ובמקביל להוציא ככל שניתן מגרות ודלתות שקל לחלצן, זאת כדי להגביר את זרימת האוויר בחלל הרהיטים. אם אפשר, יש להוציא את הרהיטים אל מחוץ למבנה שנפגע, ובעזרת מים לשטוף שרידי בוץ ופסולת מן ההצפה/ שיטפון, לרבות עובש ופטריות.
לאחר מכן יש לנגב את משטחי העץ במטלית כותנה ספוגה בתערובת של 50% מים ו 50% Isopropyl Alcohol) IPA). פעולה זו אמורה לקטול עובש ופטריות שלא הוסרו על ידי המים. אחר כך יש לעבור על הרהיטים עם מטלית כותנה יבשה.
ייבוש הרהיטים יעשה באיטיות רבה כדי למנוע היסדקות או התפצלות של סיבי העץ. מומלץ לבצע את הייבוש בתוך מתקן המצויד במתקנים לבקרת לחות יחסית וטמפרטורה. הייבוש יתבצע על פי תוכנית שבסיומה יובא העץ לרמת לחות משקלית ההולמת את סוגו, ומאפשרת אקלום קל עם תנאי הסביבה (מצב air-dry). בשום אופן אין להשתמש במכשירי חימום מסוג "מפזרי חום", הללו עלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים לעץ.
במידה ומחליטים לבצע ייבוש במקום, יש להכניס את הרהיטים לחדר מיוחד, או לבנות סביבם אוהל מיריעות פוליאתילן, להזרים לתוכו אוויר יבש על ידי מייבשי לחות – דסיקטורים, ולגרום לסחרור האוויר בתוך האוהל באמצעות מסחררי אוויר. יש לבצע מדידות תכופות של התנאים האטמוספריים בתוך האוהל, ולהבטיח שקצב הייבוש אינו מהיר מידי. גם במקרה זה יש להגדיר מראש את קצב הייבוש הרצוי, ולהוריד את הלחות היחסית בהתאמה ללחות המשקלית הרגילה של העץ בתנאי הסביבה הקיימים. אין להציב את מייבשי הלחות בתוך האוהל, כדי שהחום המופק מהם בזמן פעולתם לא יעודד עיבוי, ויגרום לתנאים אופטימאליים להמשך התפתחות עובש.
טיפול ברהיטים עם ציפויים
במרבית המקרים אין המאמץ ועלויות התיקון כדאיות, אלא אם יש לרהיטים אלה ערך סנטימנטאלי, או ערך כספי יוצא דופן. רהיטים עם ציפויים שטבלו במים, או ששהו זמן ממושך בקרבת מים עומדים, נוטים להתעקם. אם הרהיט עשוי חלקיקי עץ דחוס, קרוב לוודאי שיתפח ויאבד את צורתו המקורית.
להלן אמצעים ושיטות לטיפול ברהיטים עם ציפויים:
- יש לנקות את הרהיטים באופן דומה לניקוי רהיטים מעץ מלא.
- בעת הייבוש יש להניח על המקומות הרופפים בציפוי משקלות, כדי למנוע התנתקות הציפוי מן הרהיט.
- ציפויים שהתרופפו או ניתקו מן הרהיט, יש לשמור כדי ליישמם מחדש בתום תהליך הייבוש
- אין לבצע את הייבוש תוך חשיפה ישירה לקרני השמש.
- אפשר לבצע הדבקה של ציפויים באופן הבא -מניחים את הציפויים שהתקלפו במקומם המקורי, שמים עליהם נייר שעווה, ובעזרת מגהץ חם לוחצים את הציפוי הרופף למקומו, מסירים את המגהץ ומניחים על המקום משקלות.
אם הציפוי אינו נותר במקומו, או שמופיעות על פניו בועות, מסירים את הציפוי בעזרת סכין יפני, מורחים על האזור המקולף דבק באיכות טובה, משיבים את הציפוי למקומו, מניחים נייר שעווה וחוזרים על תהליך הגיהוץ ולאחריו הנחת המשקלות.
הדבקת חלקי רהיטים
כאשר הרהיטים יבשים, ניתן להדביקם אם יש בכך צורך. לשם כך יש צורך בכלים מתאימים הנמצאים בדרך כלל בשימושם של נגרים. לפיכך, לפני שמתחילים, יש להחליט אם יש לנו את הזמן, הציוד המתאים, והיכולת לבצע את העבודה.
מומלץ להסתייע בעצתו של נגר, או אפילו לתת לו לבצע את עבודת התיקון כולה. אם בכל זאת החלטנו לבצע הדבקות, יש לנקות היטב שרידי דבק ישן מהאזור בו עומדים לטפל. יש להשתמש בדבק נגרים לבן, תוך הקפדה על ההוראות הכתובות על המכל, יש להדק את חלקי הרהיט זה לזה בחבלים או בכליבות נגרים. יש לשים תחת הכליבות או החבלים פיסות אריג, כדי למנוע נזק לרהיט.
הסרת נקודות לבנות
במקרים רבים בהם טבלו רהיטים במים, יופיעו על פניהם סימני עובש וטחב, ניתן להסירם באמצעות סמרטוט רך טבול במי סבון חמים. נקודות לבנות, או שכבה עכורה דקיקה יופיעו על גבי רהיטים רטובים שלא טבלו במים ממש. כדי להסיר נקודות אלה יש לפעול כדלקמן:
(הטיפול המומלץ עשוי לפתור את הבעיה, אך אינו מומלץ במקרים חמורים, בהם נדרש טיפול על ידי מומחה).
אם כל משטחי העץ נפגעו, יש לשפשף במטלית טבולה בטרפנטין עץ, או בתמיסה של 50% מלבין ביתי (כגון אקונומיקה).
אם הכתמים נותרו יש להשתמש בצמר פלדה עדין טבול בשמן זית, פשתן, מינראלי, או לימון, יש לשפשף בעדינות עם כיוון הסיבים, יש לנגב במטלית רכה ולחזור שנית על התהליך.
אם יש נקודות עקשניות, יש להשתמש בטיפה או שתיים של אמוניה על גבי מטלית לחה, ומיד אחר כך לנגב במטלית יבשה. שימוש באפר של סיגריות, אבקת אבן ספוג, או אגוז מלך ושפשופם על גבי הנקודות יסייע בהסרתן.
אם חרף המאמצים דלעיל נותרו עדיין נקודות על גבי הרהיט, מומלץ להסיר את שכבת הגימור ולבצעה מחדש.
בטיחות בעת טיפול ברהיטים
בעת הטיפול ברהיטים יש להקפיד על הגנת עיניים, ידיים ופה. בעת הניקוי יש לעטות כפפות גומי ומסכות המתאימות לכימיקלים שבשימוש. אם פריט הריהוט נגוע ברעלים, כגון: חומרי הדברה מרוכזים, רעלנים לא ידועים או ביוב, יש להימנע מטיפול ברהיט, עד שלא יעבור תהליך סניטציה כנדרש. תהיה חשיבות הרהיט גבוהה ככל שתהיה, בכל מקרה אין להתפשר על בטיחותם ובריאותם של העושים במלאכה.
הערה: המידע המובא בזה הנו בגדר הנחיות כלליות לטיפול ברהיטים שנפגעו ממים. יש חשש להיווצרות נזק כתוצאה משימוש במים וחומרי חיטוי שונים, לפיכך, באשר לטיפול בפריטים יקרי ערך, יש להתייעץ במומחה לשיקום רהיטים, או אפילו רסטורטור באחד המוזיאונים.
יש לקרוא בעיון את הוראות השימוש, האחסון והבטיחות של החומרים שבשימוש. יש לעבוד בחוץ, או במקום מאוורר היטב. באופן כללי, טרפנטין ומדללי צבע אחרים בטוחים לשימוש. בכל מקרה, יש לוודא שאין באזור להבות גלויות או, גיצים חשמליים.
את הממיסים בהם עומדים להשתמש יש לנסות תחילה על אזור סמוי ברהיט המיועד לטיפול, מחשש שהם עלולים לגרום להסרת שכבת הגימור. הממיסים עלולים להיות מסוכנים לבני אדם, ואדיהם עלולים לגרום לגירוי בעיניים, בעור ובמערכת הנשימה העילית, וכן הם עלולים לגרום לכאבי ראש, סחרחורת, בלבול, בחילה ועייפות.
תכונות העץ
הכרת אחדות מתכונות העץ עשויה לסייע בידי טכנאי השיקום בהבנת המבנה והמרקם של החומרים המרכיבים את המבנה והתכולה שנפגעו ממים, ואשר בשיקומם הוא עוסק.
על המשקם לדעת מהי תכולת המים שבעץ, להבין את סגולותיו ההיגרוסקופיות, לדעת על תהליך הייבוש של עץ טבעי, כשלב בהכנתו לעץ גולמי לתעשיית הבניין והרהיטים; להיות מודע לתופעת ההתנפחות וההתכווצות, וכן להכיר תכונות פיסיות כגון: חוזק, מוליכות ובידוד של חום וחשמל, ואקוסטיקה.
תכולת מים
תכולת המים בעץ ניתנת למדידה ולביטוי באחוזים, בה במידה שעושים זאת לגבי הלחות שבאוויר.
בעץ, משקל תכולת המים מושווה למשקל העץ כשהוא יבש לחלוטין, כלומר ייבוש בתנור.
לדוגמה: עץ עם תכולת מים בשיעור 100% מכיל מים בכמות השווה במשקלה למשקל העץ עצמו כשהוא במצב יבש. עץ המשמש בתעשיית הבניין מכיל מים בשיעור 12% עד 15%%.
מים יכולים לחדור לתוך העץ, אך יתר על כן, העץ עשוי למשוך מים אל תוכו. עץ הוא חומר היגרוסקופי, ועל כן בתנאים מסוימים, יספח העץ וישמור בתוכו לחות, כשהוא סופג גם מים וגם אדים מן האוויר. לעובדה זו חשיבות רבה בתהליך השיקום, כאשר מדובר בסילוק מים כאשר העץ ספג כמויות שעלולות לגרום לנזק.
משום שהוא היגרוסקופי, יכיל העץ תמיד לחות בשיעור מסוים.
מים קיימים בעץ בשתי צורות:
- מים חופשיים: המים החבויים בחללים בין תאי העץ ומתאדים בקלות יחסית.
- מים קשורים: מים המוחזקים בתוך תאי העץ, ואשר קשה להוציאם.
העץ מסוגל להכיל בתוכו כמויות גדולות ביותר של מים חופשיים. עץ קל, כמו לדוגמה הבלזה, אשר יכול לאצור בתוכו 800% מים, כלומר, 8 קילוגרם של מים על כל קילוגרם של עץ בלזה יבש. תכולת המים בעץ אורן עשויה להגיע ל 250%.
כאשר מוצאת מן העץ כל תכולת המים החופשיים, עדיין יהיו בעץ מים בשיעור של 30%, אשר קשורים לדפנות של תאי העץ. מצב זה מכונה: נקודת הרוויה של הסיבים. בתהליך ההתייבשות, מציינת נקודת הרוויה את תחילת ההתכווצות של העץ, זאת משום שהוצאת מים מתוך התאים גורמת להם להתכווץ.
כאשר עץ שאך זה נכרת נותר חשוף לאוויר החופשי פוחתת תכולת המים בתוכו עד שהיא מגיעה לאיזון – EQUILIBRIUM עם האוויר.
ראשית מתאדים המים החופשיים מהחללים שבין התאים ומביאים את העץ לנקודת הרוויה של הסיבים (בערך 30%), לאחר מכן מתאדים המים הקשורים לדפנות התא, וככלל במשך הזמן תרד תכולת הלחות לרמה של בין 12% ל- 15%.
תנאים מקומיים של טמפרטורה ולחות מכתיבים את תכולת המים הסופית.
באופן מפתיע למדי, אין לסוגים ולממדים של העץ כמעט כל השפעה על רמת הלחות הסופית, למרות שסוגים מיוחדים ובעלי גודל יוצא דופן מתייבשים כמובן לאט יותר.
כאשר העץ אינו מאבד עוד מים, סימן שהיגיע לאיזון עם האוויר שסובב אותו, ואז הוא מוגדר כ AIR DRY, דהיינו, מאוקלם עם אוויר הסביבה.
הלחות שבעץ משפיעה על מאפייניו השונים. לחות שנספגה בעץ, עלולה להכפיל, לשלש ואף יותר מכך את משקלו. מידות העץ עלולות להשתנות כתוצאה מתפיחה או התכווצות, וחסינותו הטבעית כנגד ריקבון נפגעת אף היא, כתוצאה מעודף לחות בתוכו.