במקום שבו נפוליאון נחל כישלון, בלפור דווקא הצליחה ובגדול
בחודש מאי 1799 לאחר 54 ימי מצור הדוק סביב חומותיה הבצורות של עכו, הודה נפוליאון שאפסו הסיכויים לפרוץ את המבצר העיקש והורה למפקדיו לחזור עם הארמיה שלו למצריים.
לו הצליח נפוליאון לכבוש את העיר ייתכן שפני האזור כולו היו נראים היום אחרת, והמהומות שהתרחשו בעיר העתיקה של עכו 222 שנים מאוחר יותר לא היו מתרחשות כלל.
האש שהציתו הפורעים בשורה של מבנים היסטוריים כילתה אוצרות ארכיטקטוניים ופגעה בעסקי תיירות ובארגוני תרבות שכלכלת העיר מבוססת עליהם.
להסיר את הפיח בלי לפגוע בציורי הקיר
המיוחד במבנים ההיסטוריים מהתקופה הצלבנית ששרדו את התקופה הצלבנית, הממלוכית והעותומנית הוא הקמרונות הגבוהים שבנויים מאבן מקומית, אבן חול נקבובית שכל ניסיון לנקותה עלול לגרום להתפוררותה, או לחדירת חומרי הניקוי אל- תוכה. מסיבות אלה נפסל השימוש במים בתוספת חומרי ניקוי אחרים. במבנים בהם שובצה התקרה בציורים בצבעים מרהיבים על גבי טיח, היה החשש לשלמות הציורים מכשול גדל אף יותר בניסיון לסלק את שכבות הפיח העבות שהצטברו עליהם עקב האש שהוצתה בידי הפורעים.
בלפור מציעה פתרון ייחודי
כבר שנים רבות שחברת בלפור עוסקת בפתרונות ניקוי פיח ממבני ציבור עתיקים, בעיקר באירופה שם מרובות הכנסיות בהן נוהגים להדליק נרות שבמרוצת הזמן מזהמים את תקרת בית התפילה ואת קירותיו.
לטקס, שמכונה בעברית צמג, הוא שרף טבעי שמופק מצמחים מכיל בנוסף לשרף חומרים טבעיים נוספים ומופיע בצבעים לבן, צהוב כתום וארגמן.
ללטקס לא מוסיפים גופרית כפי שמקובל בתעשיית הגומי ועובדה זאת מעניקה לו את תכונותיו הייחודיות.
ניקוי בלטקס – את הלטקס הנוזלי שמיוצר במפעלי בלפור באירופה מתיזים באמצעות מכונה מיוחדת שמאפשרת יישום שכבה דקה ואחידה שנצמדת היטב לקירות ולתקרות, נאחזת בשכבות הפיח ואינה פוגעת באבן, או בציורים שמתחתיו.
תוך שעות ספורות הלטקס מתייבש והופך ליריעה גמישה אותה ניתן להסיר בקלות ביחד עם כל תוצרי הבעירה.
את היריעות המשומשות אוספים אל- תוך שקי אשפה ומפנים לאתרי פסולת רגילה.
הניקיון מושלם ללא טיפה אחת של מים או תכשירי ניקוי שעלולים לגרום לנזק.
הלטקס נבדק על ידי מומחים לשימור של רשות העתיקות ואושר לשימוש על-ידם.
שטח מצטבר של שני מגרשי כדורגל
מאות ואף אלפי שנים לפני נפוליאון ידעה עכו שליטים רבים, הלנים, רומאים, ערבים, ביזנטים, סלג'וקים, צלבנים וממלוכים. כל שליט הותיר ביישוב שהיווה גם נקודה אסטרטגית חשובה חותם בצורת מבנים אופייניים לתקופה. הבולטים ביותר הם אלה מתקופת הצלבנים ומהתקופה העותומנית שזוכים לעדנה מחודשת כשטחי מסחר, אתרי תיירות ובתי הארחה נחשקים. תקרות, קמרונות וקירות בשטח מצטבר של 15,000 מטרים רבועים שטופלו באמצעות יריעות נצמדות של לטקס.
השימוש בלטקס יקר יותר מאמצעי ניקוי מקובלים, אך ייתרונו הגדול בשמירה על המשטחים המטופלים בלי לפגוע במרקם האבן ובמראה שלה.
לאחר שמתיזים את הלטקס יש להמתין כ-30 שעות עד התייבשותו ואז מקלפים אותו כמקשה אחת, אורזים בשקי ניילון ומעברים לאתר פסולת קרוב.