הצלת מסמכים רפואיים חיוניים שנפגעו מאש ומי-כיבוי

"להציל את שאין לו תחליף"

 
הצלת מסמכים רפואיים חיוניים שנפגעו מאש ומי-כיבוי בארכיון קופת חולים בקיסריה
מאת אמנון רם
אוקטובר 2004
 
 

מהיכן הגיעו מים רבים כל-כך?

 
קיסריה נבנתה בתקופה הרומית על ידי הורדוס והיתה במשך מאות שנים אחת מערי הנמל החשובות במזרח הים התיכון. כדי להביא מים לעיר הגדולה היה על הרומאים לבנות שתי אמות מים מפוארות, שהביאו מים ממעיינות נחל תנינים וממעיינות הכאבארה שליד מעגן מיכאל. ספק אם למפקדי חמש הכבאיות שהוזעקו להשתלט על השריפה שפרצה בארכיון קופת חולים בחלקו הדרומי של פארק התעשייה של קיסריה, השוכן לא הרחק מעיר הנמל העתיקה, היה אכפת כלל מאין יגיעו המים לכיבוי השריפה שפרצה בשעות הצהריים, ובלבד שיצליחו לאתרה במהירות האפשרית. כשלושים כבאים פרצו מכל עבר אל שתי קומות הארכיון בו אוחסנו מאות אלפי מסמכים רפואיים חיוניים כשהם גוררים בעקבותיהם צינורות כיבוי אותם לא הניחו מידיהם משך למעלה מחמש שעות רצופות.
 
ב-95% מהשרפות הנזק שגורמים מי הכיבוי גדול מהנזק שנגרם על-ידי האש והפיח. כך היה גם בקיסריה. אש שפרצה בקומה התחתונה הפעילה את מתזי הכיבוי (Fire Sprinklers) אך אלה, קרוב לוודאי בשל מיעוטם ומיקומם לא הועילו הרבה. רצפת הרשת של הקומה השנייה לא חסמה את הלהבות המשתלחות ואפשרה לאש להתפשט עד-מהרה למדפים סמוכים. הכבאים שפעלו בו-זמנית בשתי הקומות תקדמו בנחישות לכל פינה שבה היתמר עשן. עד מהרה, קרוב לשלושים אלף מכלי ארכיון שבהם אוחסנו המסמכים היו רוויים במים.
 

חומר ארכיוני חשוב

 
תקנות בריאות העם מחייבות את נותני שרותי הבריאות בישראל לשמור רשומות לפרק זמן של 10 שנים לפחות. "רשומה" מוגדרת ככל כתב על-גבי נייר או על-גבי חומר אחר, כל תרשים, דיאגראמה, ציור, תו, תיק, תצלום, סרט, תקליט וכיוצא באלה שנעשו עקב קבלת אדם לטיפול. בארכיון בקיסריה היו מאוחסנים כל סוגי הרשומות שהוזכרו לעיל: תיקי נייר בכריכות קרטון, פנקסים, קלאסרים, פלט אינסופי של א.ק.ג , תשלילים, ושפע של תצלומי רנטגן – מידע רפואי חשוב שנשמר בקפדנות עד שיתעורר הצורך.
 
 

הזמן הוא גורם מכריע

 
שרפה של חומר אורגני כגון נייר שונה משריפות אחרות. שלא כמו שריפה בה עולים באש מוצרי פלסטיק שבחום העז מפיצים לכל עבר תוצרי שריפה וגזים רעילים, הרי ששריפה כזו אינה נראית נוראה כלל ועיקר. פיח אפרפר מכסה את הכל, כתמי המים מתפשטים והריח אפילו קצת נעים. לא כך יהיה בתוך 48 שעות, התרענו בפני האחראים. מי הכיבוי שהותזו ללא רחם על אלפי מכלי האחסון והחלו נספגים בקרטון ולהתקדם אט אט לעבר הרשומות, היוו "פצצה מתקתקת".
 

זהירות עובש

 
בנייר שנרטב מתחיל העובש לפרוח במהירות רבה, ומרגע שקנה אחיזה יש קושי רב להשתלט עליו ולחסלו. הזמן הוא גורם חיוני כאשר מדובר בקטילת עובש וסילוקו. בתנאים רגילים מתפתח עובש תוך 13 יום; בלחות יחסית בשיעור של 90% וטמפרטורה של 32ºC יתפתח עובש תוך 4 ימים, ובלחות יחסית בשיעור של 99% עלול עובש להתפתח תוך 48 שעות בלבד. ייצוב הרשומות והמבנה הנם המפתח של מבצע ההצלה.
המדידות האטמוספריות שערכו אנשי BELFOR בחלל הארכיון השרוף גילו להפתעתם הרבה שהלחות היחסית ששררה בארכיון לא הייתה גבוהה בהרבה מזו שנמדדה מחוץ למבנה. ההסבר לעובדה המתמיהה היה ככל הנראה שטחו ונפחו רחבי הידיים של הארכיון שבשילוב עם החלונות הפרוצים מנע הצטברות מיותרת ומסוכנת של אדי מים בחללו. על-אף שאיום העובש לא היה כה חמור התמלא האוויר עד מהרה בריחות טחב אופייניים שמקורם בתרכובות אורגניות נדיפות כתוצאה מפעילות בקטריאלית מואצת. כולם היו תמימי דעים שיש לפעול ללא דיחוי, שאם לא כן  תוך ימים ספורים יהפוך הארכיון למפגע אקולוגי והנזק שייגרם לרשומות יהיה בלתי הפיך.
 

רק  BELFOR  יכולה

 
בהצעת המחיר אותה הגשנו כבר למחרת השריפה מצאנו לנכון להדגיש מדוע אסור לה להתפשר והיא חייבת לבחור בחברתנו. הרגשנו בטוחים וחזקים לא רק בגלל ניסיוננו המוכח למעלה מכל ספק אלא גם בזכות העובדה שחברת BELFOR INTERNATIONAL עומדת מאחורינו במלוא עוצמתה.
 
וכך כתבנו בנספח להצעת המחיר שהגשנו:
 

• רק לחברתנו הניסיון המוכח והעשיר ביותר להתמודדות עם נזק בקנה מידה גדול כגון זה. ניסיון זה נצבר בעקבות מאות מבצעים מורכבים להצלת תיעוד בחברות ובארגונים גדולים בארץ.
• לחברתנו התשתית הלוגיסטית האמיתית, המתאימה, והבלעדית לטיפול בנזק בהיקף כה גדול. ציוד הייבוש וההשמשה שעומדים לרשותנו ניתנים להכפלה, לשילוש ואף ליותר מכך במידה ונדרש לוח זמנים קצר במיוחד לטיפול בחומר.
• חברתנו הנה חוליה חזקה בשרשרת של ארגון בינלאומי איתן ותומך מבחינה פיננסית, לוגיסטית ותורתית. במידת הצורך יישלח לארץ ללא דיחוי כל ציוד נוסף שדרוש לעמידה במטלות הפרויקט.
• בחברתנו, הן בארץ והן ברחבי העולם, מיטב המומחים לייבוש רסטורטיבי ולהצלת כל סוגי התיעוד. אנשינו התנסו במבצעי הצלה גדולים בעקבות שיטפונות גדולים בהיידראבד שבהודו בשנת 2000, באסון שבמרכז הסחר העולמי בניו-יורק בשנת 2001, בשיטפונות נהר האלבה בגרמניה בשנת 2002 ובהצלת 60 אלף כרכים נדירים בספריית Weimar ב-2004 .
• מיד עם היוודע הנזק הוקם פורום בינלאומי שכלל את מומחי BELFOR מקנדה, גרמניה, צרפת, אנגליה, בלגיה, הולנד,שוויץ וישראל. קו "חם" לייעוץ תורתי ולוגיסטי החל לפעול מאז היוודע דבר האירוע.
• מאז 1997 נחשבת BELFOR ISRAEL לברת-הסמכא הבלעדית להצלת תיעוד במקרי אסון על ידי ארכיון מדינת ישראל, איגוד הארכיונאים ואיגוד ספרני ישראל.
• BELFOR ISRAEL פועלת על-פי מערכת ניהול איכות. החברה נבחנה ונסקרה על-ידי מכון התקנים הישראלי ונמצאה מתאימה לדרישת התקן הישראלי והתקן הבינלאומי ת"י 2000 : ISO 9001 

מבצע החילוץ מתחיל

 
צי של מכולות קירור באורך של 12 מטר כל אחת, מכשור לעבודה בגבהים, מנופים רבי-עוצמה, משאיות,  גנראטורים ובעקבותיהם עובדי וטכנאי BELFOR המצוידים בחומרי אריזה וציוד בטיחות מתאים החלו במרץ אך בזהירות הנדרשת  לחלץ את המסמכים החשובים מתוך חלל הארכיון הגדול והאפל.
 
בשלב הראשון היה צורך לקבוע מה באמת רטוב. מכלי קרטון רבים שנראו רטובים מבחוץ היו למרבה הפלא יבשים מבפנים. תצלומי רנטגן רטובים ומפויחים היו פזורים בכל מקום, כמותם גם קופסאות פח שהכילו סרטי צילום ועוד סוגי תיעוד שונים ומשונים. ארגזי מסמכים שנפלו מן המדפים כמו-גם מדפים שקרסו חסמו את המעברים והפריעו לעבודות החילוץ.
 
עד-מהרה פרסו חשמלאי BELFOR מערכת תאורה רבת עוצמה, הציבו מכשור לטיפול באוויר- Scrubber והחלו מוציאים אל מחוץ למבנה אינספור פריטי תיעוד רטובים, חלקם אף חרוכים. תוך זמן קצר התמלאו מכולות הקירור והיה הכרח לפנותן ולהביא מכולות חדשות במקומן. המכולות עשו דרכן למקום אחסון זמני בעורף נמל אשדוד שם יחוברו לרשת החשמל במטרה להביא לקפיאת תכולתן בטמפרטורה של -20°C. .
בתום שלושה ימי עבודה מאומצים מולאו עד תום שמונה מכולות קירור ניידות – ארבע באשדוד ועוד ארבע בקרבת הארכיון בקיסריה . לצורך הפעלתן הובא למקום גנראטור ענק שסיפק חשמל להפעלה רצופה של המכולות בכל שעות היום והלילה. מחסני הקירור של BELFOR  בחיפה ובבני ברק היו מלאים עתה עד אפס מקום.
 
וכך, מקץ ימים אחדים הושלם מבצע החילוץ וההצלה במלואו, רוב פריטי התיעוד שנפגעו היו עכשיו במקום מבטחים, החלק הקל אך רב חשיבות נמצא כבר מאחורינו. מרגע זה ואילך יהיה עלינו לשמור על התיעוד באופן שהנזק שנגרם לו לא יגדל חלילה. בקרוב יתחיל מבצע ייבוש רחב היקף ללא תקדים.
 
 

משפחת BELFOR "נותנת כתף"

 
חברתנו לא התנסתה מעולם בנזק לפריטי תיעוד חיוניים בהיקף גדול כל-כך. ידענו שמעתה ואילך משך חודשים רבים יהיו משאבי החברה בציוד, בעובדים, בכסף ובאנרגיה משועבדים לפרויקט. עוד ידענו, והייתה בידיעה זו משום תמיכה מוראלית רבת משמעות , כי כל משפחת BELFOR התייצבה מאחורינו. אנשי התמיכה הטכנית של החברה במינכן איתרו תנורי ייבוש בכל רחבי אירופה ודווחו לנו בעדכון יום-יומי על זמינותם ועל הדרכים בהן נוכל לקבלם. אוליבר מרשל מקנדה, מגדולי המומחים של BELFOR בהצלת תיעוד, סייע לנו בעצה והדרכה ובעיקר התריע מפני נזק שעלול להיגרם לתצלומי רנטגן עקב אחסון ממושך בקירור. עמיתינו מארצות הברית הגדילו לעשות והביעו נכונותם לבוא ארצה וליטול חלק פעיל בפרויקט. כל אלה חיממו את ליבנו ונסכו בנו תחושות של עוצמה ובטחון. 
 

חמישים טונות של מים

 
שבעה חודשים מאוחר יותר, כשעבודות הייבוש תגענה לסיומן, יסתבר לנו הנתון המדהים: חמישים טונות! של מי-כיבוי שנשפכו ממתזי הכיבוי ומזרנוקי הכבאים עשו את דרכם אל בין דפי המסמכים השונים ונקשרו אליהם בקשר אמיץ. כשמדובר במסמכים, אין בדרך-כלל חשש שייגרם נזק לנייר, אך בהחלט עלול להיגרם נזק לכיתוב שעל גביו. דיו שמקורה בכלי-כתיבה ידניים ושבאה במגע עם מים נוטה להימרח, לאבד את צורתה המקורית ואף לחדור ולעבור מצד אחד של הדף לצדו האחר, תופעה הקרויה "Smudging". כשמביאים לאחסון מסמכי נייר בקלסרים או בתיקים יש צורך לאמוד את מרכיב כתב היד והשימוש בדיו שנוטה להימרח. אם שיעור הרטיבות שנמדד בנייר נמוך מ-14% יש לשקול ייבוש של המסמכים בחדר ייבוש סגור. אם כמות המסמכים קטנה (תואמת לתפוסתם של מכשירי הייבוש שעומדים לרשותנו) אפשר להכניסם לייבוש בתנורי וואקום. בתום תהליך הייבוש עלולים להופיע גלים בנייר, אך אין לכך כל חשיבות, משום שחשיבותו של המסמך הנה במידע שעל-גביו ולאו דווקא בצורתו.
שיקולים כאלה ואחרים עמדו בפנינו בבואנו לתכנן את מבצע הייבוש של כמות המסמכים העצומה. היינו חייבים להחליט אם יש בידינו ציוד ייבוש בכמות מספקת ואם-כן, כיצד לנצלו כדי שמלאכת הייבוש תהיה יעילה וקצרה ככל האפשר.
 

עבודה סביב השעון 

החישובים שערכנו הוכיחו את עצמם. 300 מ"ק של נייר עשו את דרכם במחזורים אל חדרי הפשרה וייבוש שבהם הותקנו מערכות ייבוש יעילות: יבשני ספיחה, יבשני טפטוף, מסחררי אוויר ומערכות הפליטה פעלו יום ולילה. הלחות והטמפרטורה נמדדו פעמיים ביום כדי להבטיח שמערכות הייבוש עושות את עבודתן. מדי יום נערכו תצפיות לאיתור עובש או תופעות אחרות שרומזות כי חלילה משהו כאן אינו כשורה. מדי יום נאספו מסמכים שאיבדו את מרבית המים החופשיים שבתוכם והועברו ל"פיניש" בתנורי וואקום ענקיים. פתקיות הבר-קוד שמעידות על תוכן הארגז נגזרו והועברו בקפדנות רבה ביחד עם המסמכים אל הארגזים החדשים. מסמכים שנותרו בשלמותם הופרדו מכאלה שנחרכו, אך גם אלה יועברו בחזרה לארכיון, הברקוד שעל גבם ייסרק ויאפשר לארכיונאים לדעת מה ניצל ומה אבד ואין סיכוי להצילו.

210 ימים לאחר שפרצה השריפה, 180 ימים לאחר התחלת עבודות הייבוש, הושלמה המלאכה. 10,000 ארגזי קרטון עם מסמכים שאין להם תחליף הוחזרו למקומם.