תיאור מקרה- חילוץ צינור דלק מצופה באזבסט בשדה תעופה עירוני במרכז הארץ

רעש המטוסים נדם

מאז הוקם שדה התעופה המנדטורי בשנת 1938 הוא לבש ופשט צורות אינספור. השדה גדל והתרחב, חברות תעופה גדולות וקטנות קבעו בו את ביתן, המטוסים והמסוקים הקלים של חיל האוויר המריאו ונחתו על פני מסלול הבטון יומם וליל, וגם חברות תעופה שהובילו טסות צ'רטר לאירופה יצאו מן השדה והגיעו אליו בשנים האחרונות.
ב-1 ביולי 2019 הכל נגמר. הפינוי הסופי של השדה החל, מטוסי כל החברות נצטוו לפנות אותו ובחודש פברואר 2020 הושלם הפינוי.

צינור נסתר מן העין

המסלול של שדה התעופה לא היה שטוח. העומד בקצה אחד של מסלול ההמראה והנחיתה לא היה יכול לראות את קצהו האחר. בגלל הקימורים, מעין עליות ומורדות, קרה לא פעם שמטוס שבא מצדו האחד של המסלול כמעט נתקל במטוס שהגיע מן הצד האחר, בגלל שלא היה קשר עין רציף בין כלי הטיס.
מתחת למסלול המקומר היה מוצנע צינור דלק בקוטר של "4 שנמתח מפאותיו הצפון מערביים של השדה ועד לתחנת הכוח שמדרום לשדה הנחיתה. מוצא הצינור באורך 1,320 מטרים היה בקרבת מיכלי דלק ענקיים שלידם היה מבנה ובו תנור מיוחד לחימום הדלק.
כיצד הגיע הדלק למכלי הענק וכיצד הוזרם הדלק מהם לכיוון תחנת הכוח ? בקרבת המיכלים לא היו דרכי גישה מובחנות לכלי רכב או מכליות דלק, אם-כן מה איפה הסוד ?
במרחק של עשרות מטרים מערבה משם ממש בין גליו הכחולים של ים התיכון, היה מותקן מצוף תדלוק אליו נקשרו מכליות דלק שפרקו את מטענן באמצעות צינור שהוטמן בקרקעית הים ומשם מתחת לחול אל המכלים.
כבר שנים רבות שאין במכלים אלה שימוש וייתכן שבהמשך לעבודות התשתית לקראת התחלת בנייה של שכונת מגורים יוקרתית תגיע גם שעתם של המכלית להיעלם מן ההיסטוריה.
כשנודע לרמ"י- רשות מקרקעי ישראל שנותר צינור מתחת לתוואי המסלול ושהצינור עלול להוות מפגע סביבתי בשל האסבסט הפריך שמצפה את חלקו החיצוני נדרשה פעולת פעולת פינוי אסבסט מהירה להוצאת הצינור בצורה בטוחה ובאופן שלא יגרום לזיהום אקראי של אדמת השכונה העתידית בפסולת אסבסט פריך.

אי ביבשה

לקבלן התשתיות היה ברור שרק חברת בלפור המצוידת ברישיון קבלן לפינוי אסבסט פריך מטעם המשרד להגנת הסביבה והיתרים אחרים שנדרשים על ידי הרשויות מסוגלת לחלץ את הצינור מבלי לפגוע בבידוד הפריך ולשחרר אסבסט מסוכן לקרקע של שכונת המגורים היוקרתית.
משהותר לצוות בלפור להיכנס לשטח השדה גודרה חלקה במרחק כמה עשרות מטרים מקו החוף וכך נוצר מעין אי מוקף יבשה שבודד את האתר מהסביבה. על גבי הצינור הותז חומר מקשר ומלכד למניעת בריחת סיבים והוא נוסר לקטעים באזור המחברים שם לא היה אסבסט כלל.
קטעי הצינור הונפו בזהירות , נעטפו בשרוולי פוליאתילן והועברו להטמנה במתקן מיוחד בדרום הארץ.
שני מיכלי הדלק והתנור נותרו ביתמותם, אך לא ירחק היום שבו יבקשו מחברת בלפור לרוקן מתוכם את שאריות הדלק ולפרק אותם באופן בו עשתה זאת עם 9 מיכלי ענק דומים בעורף נמל אשדוד.